זו השאלה שגורמת לשבת זקוף ליד השולחן לאורך כל חודש דצמבר. איך סנטה קלאוס יכול לדעת, מהקוטב הצפוני, מי סידר את החדר ומי משך בשערות של אחותו? לילדים יש תיאוריות משלהם: גמדים מחופשים, משקפת, מחברת קסומה.
הארכיון של הקוטב הצפוני יכול לאשר לפחות דבר אחד: המחברת קיימת, ואנחנו יודעים מתי הופיעה לראשונה בדפוס. היא מופיעה בתחריט של תומס נאסט שפורסם ב־29 בדצמבר 1866. לפניו, חוברת ניו יורקית מ־1821 כבר דיברה על ילדים טובים ועל האחרים. אחריו, שיר מ־1934 הפך את הרשימה לפזמון שכל העולם מכיר. הנה התיק המלא.
איך סנטה קלאוס יודע אם הייתם ילדים טובים?
הסיפורים נותנים כמה תשובות שמשלימות זו את זו. הראשונה היא פנקס: סנטה קלאוס רושם את ההתנהגות של הילדים בספר גדול, כמו שתומס נאסט מצייר כבר ב־1866. השנייה היא אוזן חדה מאוד. ב־1927 הודיע מגיש הרדיו הפיני מרקוס ראוטיו שסנטה קלאוס גר על הקורבטונטורי שבלפלנד, ”הר האוזן”, שהצורה שלו אמורה לאפשר לו לשמוע את המשאלות של כל ילד בעולם.
התשובה השלישית היא העוזרים. בארצות שבהן מגיע ניקולאוס הקדוש, הספר האדום הגדול מתעדכן לאורך כל השנה, והקדוש מעיין בו לפני שהוא ממלא את הנעליים. קרוב יותר לימינו, מאז 2005, גמד שמונח על מדף אמור לחזור כל לילה לקוטב הצפוני כדי למסור דיווח: זה העיקרון של הגמד השובב, שמוסבר במדריך שלנו להורים.
נשאר המקור הישיר ביותר: הילדים עצמם. בסיפור של ל. פרנק באום שיצא לאור ב־1902, ”The Life and Adventures of Santa Claus”, עוזר בשם קילטר, ”השקט והמהיר”, אחראי לאסוף את המכתבים של הילדים. כל מכתב מספר קצת על השנה של מי שכתב אותו, וסנטה קלאוס קורא את כולם.
אף אחד מהטקסטים האלה לא טוען שסנטה קלאוס סופר את השטויות אחת אחת. כולם מדברים על רושם כללי, על שנה שלמה. בגלל זה יום רע אחד לא הופך שנה לשנה רעה, כמו שנראה בסוף התיק הזה.
ממתי סנטה קלאוס מנהל פנקס התנהגות?
התמונה העתיקה ביותר שאנחנו מכירים היא מ־29 בדצמבר 1866. באותו יום מפרסם השבועון Harper's Weekly על פני עמוד כפול תחריט של תומס נאסט, ”Santa Claus and His Works”. גלריית האמנות פיקר של אוניברסיטת קולגייט שומרת עותק שלו, תרומה של תומס נאסט השלישי, צאצא של המאייר. כשנאסט מקבץ את ציורי חג המולד שלו לספר, ב־1890, הכיתובים מופיעים בו שוב.
- ”On the look out for good children”: סנטה קלאוס מחפש בעיניים את הילדים הטובים.
- ”Account book, record of behaviour”: ספר החשבונות, פנקס ההתנהגות.
- ”Work-shop”: הסדנה שבה מכינים את הצעצועים.
- ”Santa Claus stable”: האורווה של בעלי החיים שלו.
באותו קובץ יש עוד ציור משעשע, ”Santa Claus's Rebuke”, הנזיפה של סנטה קלאוס. רואים בו ילד קטן שמבטיח ”I'll never do it again”, לא אעשה את זה שוב לעולם, ופתק שנשלח לסנטה קלאוס: ”Tommy has been such a naughty boy”, בחתימת ”Papa and Mama”. הסצנה מראה שכבר במאה התשע עשרה ההורים נחשבו למודיעים מצוינים.
הפנקס של נאסט שייך לעיר אחת, ניו יורק, שבה דמותו של סנטה קלאוס נבנתה צעד אחר צעד. שאר הסיפור, מהבישוף של מירה ועד Harper's Weekly, מסופר בהסיפור האמיתי של סנטה קלאוס.
מה קיבלו ילדים שובבים ב־1821?
ארבעים וחמש שנים לפני נאסט, ההפרדה בין ילדים טובים לטובים פחות כבר קיימת. ב־1821 מוציא המדפיס הניו יורקי ויליאם ב. גילי לאור את ”The Children's Friend”, חוברת קטנה עם שמונה תחריטים צבעוניים, שנועדה לילדים ”מגיל חמש עד שתים עשרה”. השיר שבה, ”Old Santeclaus with Much Delight”, מביא את האורח בערב חג המולד, ולא עוד ב־6 בדצמבר.
לילדים הטובים מביא סנטקלאוס ”פרסים”, כמו שאומר הכיתוב של התחריט הראשון: ספרים יפים, בובות, כדורים, תפוחים. היכן שהוא מוצא ילדים שהתנהגו לא יפה, הוא משאיר משהו אחר: מקל ליבנה ארוך ושחור, שההורים מוזמנים להשתמש בו.
השארתי מקל ליבנה ארוך ושחור, כזה שהצו הנורא של האל מורה ליד ההורה להשתמש בו.
השיר המפורסם ביותר, שנתיים מאוחר יותר, כבר לא מדבר בכלל על עונש. האורח של ”A Visit from St. Nicholas”, שפורסם ב־1823, ממלא את הגרביים בלי לשפוט אף אחד ויוצא לדרכו כשהוא מאחל ”Happy Christmas to all”. מקל הליבנה נעלם לאט לאט מהסיפורים על סנטה קלאוס.
מאיפה באה הרשימה שהוא ”בודק פעמיים”?
מהשיר ”Santa Claus Is Comin' to Town”, שנכתב ב־1934 על ידי המלחין ג׳. פרד קוטס והתמלילן הייבן גילספי, ויצא לאור בהוצאת ליאו פייסט. לומדים ממנו שסנטה קלאוס מכין רשימה, בודק אותה פעמיים כדי לדעת מי היה ילד טוב, ויודע אפילו מתי ישנים ומתי ערים. המילים עדיין מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן לא נצטט אותן כאן, אבל כל אחד יכול לזמזם אותן.
ההקלטה הראשונה הידועה היא של הארי רזר והתזמורת שלו, ב־24 באוקטובר 1934, עם טום סטאקס בשירה. ההצלחה מגיעה בחודש שאחרי: אדי קנטור שר אותו בתוכנית הרדיו שלו בנובמבר 1934. לפי ויקיפדיה, יותר מ־30,000 תקליטים ו־500,000 תווים נמכרים בעשרים וארבע השעות שאחרי השידור. מקורות אחרים נותנים מספרים צנועים יותר, אבל כולם מדברים על הצלחה מיידית.
מאז, הרשימה ש”נבדקת פעמיים” הפכה לתמונה המוכרת ביותר של הפנקס של סנטה קלאוס. ב־13 בדצמבר 1970 משדרת רשת ABC סרט טלוויזיה מונפש של רנקין/באס שנושא את אותו שם. דוור מספר בו על הילדות של סנטה קלאוס, שגדל אצל משפחה של גמדים יצרני צעצועים, משפחת קרינגל, ועל הפגישה שלו עם המורה ג׳סיקה, שאותה נפגוש שוב בהאם יש לסנטה קלאוס אישה.
מה יש בספר הגדול של ניקולאוס הקדוש?
בהולנד ובבלגיה, סינטרקלאס אף פעם לא זז בלי ספר אדום גדול. לפי המסורת הוא רושם בו לאורך השנה אם כל ילד היה טוב או לא. הוא מגיע בספינת קיטור באמצע נובמבר, בשבת הראשונה אחרי 11 בנובמבר, והמתנות מחולקות בערב 5 בדצמבר, ה־*pakjesavond*, ”ערב החבילות”.
השירים הישנים היו מאיימים יותר. הם סיפרו שילדים לא צייתנים עלולים להיכנס לשק ולהילקח לספרד, ובן הלוויה של הקדוש נשא מקל, ה־*roe*, כדי להכות אותם. הגרסאות המודרניות ויתרו על שני האיומים האלה. נשארו הספר, והנעליים שמונחות ליד האח, שהקדוש ממלא בממתקים או במתנה קטנה.
ניקולאוס הקדוש ממלא את תפקיד השופט הטוב לב כבר הרבה זמן, והחג שלו ב־6 בדצמבר שומר על כך עדות בכל אירופה. מי היה הבישוף של מירה ולמה הוא שומר על הילדים, את זה מספר מי היה ניקולאוס הקדוש.
מי מעניש את הילדים השובבים?
בצרפת התפקיד הזה שייך לפר פואטאר, ”האב המצליף”. הוא לבוש שחור ונושא צרור גדול של ענפים, ומלווה את ניקולאוס הקדוש בלילה שבין 5 ל־6 בדצמבר, כך מדווח מדריך הטיולים ”לה רוטאר”. האתר הרשמי של התיירות בצרפת מוסיף שהוא מלווה אותו ברוב חלקי המדינה, שקוראים לו האנס טראפ באלזס ורופלץ בלורן, ושהוא נעדר מבולון־סור־מר, שם הקדוש צועד לבדו.
בלורן, ניקולאוס הקדוש הוא הפטרון של האזור מאז 1477. בבוקר 6 בדצמבר הילדים מוצאים ממתקים או פחם לפי ההתנהגות שלהם, והמתנות הרגילות שלו הן תפוז ועוגת דבש בדמותו. בנאנסי, התהלוכה הגדולה מעבירה על עגלה את הקדוש, את האב המצליף, את הקצב ואת שלושת הילדים מהאגדה.
בהרי הגמדים של אוסטריה ושל בוואריה, בן הלוויה נקרא קרמפוס. בעל קרניים ושעיר, עם מקל ליבנה ביד, הוא יוצא לרחובות בערב 5 בדצמבר, ה־Krampusnacht. באיטליה, הבפאנה עוברת בלילה של 5 בינואר ומשאירה לילדים שהתנהגו לא יפה פחם, לרוב סוכריית סוכר צבועה בשחור. כל המבקרים האלה מוצגים במביאי המתנות מכל העולם.
מה קורה אם נמצאים ברשימת הילדים השובבים?
הסיפורים הישנים מדברים על פחם ועל מקלות ליבנה. הסיפורים של היום עדינים הרבה יותר, וגם הפנקס של הקוטב הצפוני. רשימה מנוהלת לאורך שנה שלמה, לא לפי יום רע אחד. ילד שרב עם אחיו ביום שלישי ועוזר לו לסדר ביום רביעי כבר עשה חצי מהדרך.
- לתקן: ”סליחה” כנה נחשבת, במיוחד אם היא באה מעצמה.
- לעזור: לערוך את השולחן, לנחם חבר, לחלוק צעצוע.
- לספר: המכתב לסנטה קלאוס הוא המקום המושלם לספר על המאמצים.
- לבדוק: גלאי הילדים הטובים נותן מושג על הכיוון, ורשימת הילדים הטובים מראה מי כבר נרשם.
האורח מהשיר של 1823 נותן דוגמה: הוא ממלא את כל הגרביים בלי למיין ומאחל ”Happy Christmas to all”. על שאר הכישרונות שלו, מהתעופה של איילי הצפון ועד הארובה שעולים בה בהנהון ראש, קראו בהכוחות של סנטה קלאוס.
מקורות
- Colgate University, Picker Art Gallery, Thomas Nast, ”Santa Claus and His Works”, Harper's Weekly, 29 בדצמבר 1866
- Project Gutenberg, Thomas Nast, ”Thomas Nast's Christmas Drawings for the Human Race”, Harper & Brothers, 1890
- ויקיפדיה, ”Old Santeclaus with Much Delight” (The Children's Friend, 1821)
- Academy of American Poets, Poets.org, ”A Visit from St. Nicholas” (1823)
- ויקיפדיה, ”Santa Claus Is Comin' to Town” (שיר, 1934)
- ויקיפדיה, ”Sinterklaas”
- Le Routard, ”Saint-Nicolas et Noël en Lorraine”
- France.fr (Atout France), ”Où fêter la Saint-Nicolas en France?”
- ויקיפדיה, ”Korvatunturi”
- Yle News, ”Christmas special: How Santa became Finnish”, 2019
- ויקיפדיה, ”Santa Claus Is Comin' to Town” (סרט טלוויזיה, 1970)
- ויקיפדיה, ”Krampus”
- ויקיפדיה, ”Befana”
- Project Gutenberg, L. Frank Baum, ”The Life and Adventures of Santa Claus” (1902, טקסט מלא)
