הסיפור האמיתי של סנטה קלאוס: מהבישוף של מירה ועד הזקן באדום

מי היה באמת ניקולאוס הקדוש?

ניקולאוס נולד בסביבות 270, לפי המסורת, בפטרה, כפר באסיה הקטנה ששכן במה שהוא היום החוף הדרומי של טורקיה. הוא נעשה בצעירותו בישוף מירה. מרכז ניקולאוס הקדוש (St. Nicholas Center), שאוסף כבר שנים את המקורות על הקדוש, מדווח שהוא השתתף בוועידת ניקאה ב־325 ומת במירה ב־6 בדצמבר 343. שום תאריך לידה מדויק לא שרד.

המוניטין שלו נשען על סיפורי נדיבות. המפורסם שבהם מספר על אדם שירד מנכסיו ואינו יכול לתת נדוניה לשלוש בנותיו. שלוש פעמים נופל זהב לתוך הבית, ולפי המסורת הוא נוחת בגרביים או בנעליים שהונחו ליד האש. מהסיפור הזה בא המנהג לתלות גרב או להשאיר נעליים מול האח.

ניקולאוס הופך לפטרון הילדים, ואחר כך לפטרון המלחים. באביב 1087 לוקחים מלחים מבארי את עצמותיו ממירה אל הנמל שלהם בדרום איטליה, שם הן נחות עד היום. עצם אצבע מגיעה אחר כך ללוריין, לסן־ניקולא־דה־פור, והקדוש הופך שם לפטרון של האזור כולו.

התאריך 6 בדצמבר בא משם: זה יום מותו, שהפך ליום חגו. במשך מאות שנים, באירופה, באותו בוקר מצאו הילדים ממתקים בנעליהם. המעבר לליל ה־24 בדצמבר מאוחר בהרבה, והוא התרחש מעבר לאוקיינוס האטלנטי.

איך הפך ניקולאוס הקדוש לסנטה קלאוס בניו יורק?

השם האמריקאי נולד בניו יורק, אמסטרדם החדשה לשעבר, שנמסרה לאנגלים ב־1664. אתר האטימולוגיה Wordorigins מסביר ש־Santa Claus הוא גרסה של ההולנדית Sint Klaas, שנהגתה ”Sante” בניב של העיר, ושקלאס הוא שם החיבה של ניקולאוס. האזכור המודפס העתיק ביותר הידוע הוא מ־20 בדצמבר 1773: העיתון New York Gazette and Weekly Mercury מדווח שחגגו את ”St. Nicholas, otherwise called St. A Claus”.

בתחילת המאה ה־19 כמה מנכבדי ניו יורק הופכים את ניקולאוס הקדוש לסמל של העיר. ג’ון פינטרד מייסד ב־1804 את החברה ההיסטורית של ניו יורק ובוחר בו כפטרון. וושינגטון אירווינג, חבר בחברה, מפרסם ב־6 בדצמבר 1809 את *ההיסטוריה של ניו יורק* שלו, שבה ניקולאוס הופך לבורגני הולנדי עם מקטרת חרס, רחוק מאוד מהבישוף עם המצנפת.

1. 1773האזכור המודפס הראשון של ”St. A Claus” בעיתון ניו־יורקי.
2. 1804ג’ון פינטרד מייסד את החברה ההיסטורית של ניו יורק ובוחר בניקולאוס הקדוש כפטרון.
3. 1809וושינגטון אירווינג מפרסם את *ההיסטוריה של ניו יורק* שלו, עם ניקולאוס שמעשן מקטרת.
4. 1810פינטרד מזמין מהחרט אלכסנדר אנדרסון את התמונה האמריקאית הראשונה של הקדוש, עם גרביים תלויות על האח.
5. 1821החוברת The Children’s Friend מראה את ”Sante Claus” מגיע מהצפון במזחלת רתומה לאייל, בערב חג המולד.

החוברת מ־1821 משנה דבר מהותי: הביקור כבר לא מתקיים ב־6 בדצמבר אלא בלילה שלפני חג המולד. זו גם הפעם הראשונה שאייל מושך את המזחלת. לדמות יש עכשיו שם, תאריך וכלי תחבורה.

מרכז ניקולאוס הקדוש מציין גם, באותה שנה, פרסום של המו”ל הניו־יורקי ויליאם ב. גילי בשם Sancte Claus. הכתיב עדיין מהסס בין ”Sante” ל”Sancte”, אבל הרעיון כבר שם: אורח שבא מן הקור, שהילדים מחכים לו, ושמתגמל את הטובים. חסר לו רק דיוקן מדויק.

מי נתן לסנטה קלאוס את המזחלת ואת שמונת האיילים?

ב־23 בדצמבר 1823 מפרסם ה־Troy Sentinel, עיתון ממדינת ניו יורק בעריכת אורוויל ל. הולי, שיר ללא חתימה: ”Account of a Visit from St. Nicholas”. קלמנט קלארק מור, פרופסור בניו יורק, מוזכר כמחברו ב־1837, והוא טוען לכך כשהוא כולל אותו בקובץ שיריו ב־1844. יש חוקרים שמייחסים אותו להנרי ליווינגסטון הבן, אבל אין שום הוכחה שליווינגסטון עצמו טען לכך.

השיר מקבע כמעט הכול: ערב חג המולד, הירידה בארובה, המזחלת הקטנה, שמונת האיילים שנקראים בשמם. בנוסח של 1823 השניים האחרונים נקראים דנדר ובליקסם, מההולנדית ל”רעם” ו”ברק”. מאוחר יותר הם יהפכו לדונדר ובליצן.

האורח שהמספר מתאר קטן, לבוש פרווה ”מכף רגל ועד ראש”, מכוסה אפר ופיח, מקטרת בין שיניו, עם בטן עגולה שרועדת כשהוא צוחק. השיר לא אומר דבר על צבע בגדיו. הוא מסתיים במשפט שמיליוני ילדים עדיין מדקלמים: ”Happy Christmas to all, and to all a good-night”, חג מולד שמח לכולם, ולילה טוב לכולם. תמצאו עוד בעמוד שירי חג המולד שלנו.

ההצלחה מיידית. כבר ב־1824, שנה אחרי פרסומו בטרוי, הטקסט מודפס מחדש בארבעה לוחות שנה. אחר כך הוא מאויר כמה פעמים, בידי ט. ק. בויד ב־1848 ובידי פ. או. ק. דארלי ב־1862. כל מהדורה חדשה מוסיפה פרט חזותי שהשיר השאיר פתוח.

איך צייר תומס נאסט את סנטה קלאוס המודרני?

תומס נאסט מגיע לניו יורק בגיל שש בערך, ב־1846. הוא מצטרף ל־Harper’s Weekly ב־1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים. ב־3 בינואר 1863 מציג שער המגזין את סנטה קלאוס הראשון שלו: ”Santa Claus in Camp”. הזקן מגיע במזחלת למחנה של הצפון ומחלק מתנות לחיילים. הוא לובש מעיל מעוטר כוכבים ומכנסי פסים, בצבעי הדגל.

באותו גיליון יש תחריט שני, אינטימי יותר: ערב חג המולד שבו אישה וילדה מחכים בבית, מול הבעל והאב שנשאר בשדה הקרב. בסוף 1865, כשהמלחמה נגמרה, הוא חוזר עם צמח הולי על הכובע ומאחל ”Merry Christmas to all”.

החברה ההיסטורית של מסצ’וסטס מונה 33 תמונות חג מולד בחתימת נאסט עבור Harper’s Weekly בין 1863 ל־1886. ב־1866 הוא מראה את סנטה קלאוס בסדנה שלו, מכין את הצעצועים. מוזיאון דלאוור לאמנות, שמחזיק אוסף של נאסט, מציין שהתחריטים שלו הם האזכורים הראשונים הידועים של סנטה קלאוס שמתגורר בקוטב הצפוני. לפי המסופר, אברהם לינקולן כינה אותו ”המגייס הטוב ביותר שלנו”.

ב־1 בינואר 1881 מתפרסם ”Merry Old Santa Claus”, סנטה קלאוס עגלגל, מזוקן, עם מקטרת בפה וידיים עמוסות צעצועים. זו התמונה שממנה יצאו כל המאיירים שבאו אחריו. פרט אחד חשוב: Harper’s Weekly הודפס בשחור־לבן. נאסט קיבע את הצללית, לא את צבע התלבושת, שאלה שאנחנו עוסקים בה בלמה סנטה קלאוס לבוש באדום?.

ובצרפת, מאין בא סנטה קלאוס?

בצרפת ניקולאוס הקדוש מעולם לא נעלם. הוא מגיע בעיקר במזרח ובצפון, באלזס, בלוריין ובנור־פה־דה־קאלה, בסביבות 6 בדצמבר. חמור קטן נושא את סלי הממתקים. אחריו צועד ה־Père Fouettard, ”אבא המצליף”, הקצב לשעבר מאגדת שלושת הילדים שהקדוש החיה מן המתים. בסן־ניקולא־דה־פור אלפי צליינים צועדים מדי שנה בתהלוכה, ובננסי האגדה מוקרנת על חזית בניין העירייה.

סנטה קלאוס כפי שאנחנו מכירים אותו, זה שבא מהמגזינים ומחלונות הראווה, השתלט בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה. בואו לא היה מוסכם על כולם. ב־23 בדצמבר 1951, ברחבה שלפני קתדרלת סן־בניי בדיז’ון, נשרפה בובת סנטה קלאוס בגובה כשלושה מטרים מול 250 ילדים. חלק מאנשי הכמורה האשימו אותו בכך שהוא ”הופך לאלילי” את חג המולד. כבר למחרת דאג הקנונייה קיר, ראש העיר, שסנטה קלאוס יופיע על גגות בניין העירייה.

האנתרופולוג קלוד לוי־שטראוס כתב בעקבות הפרשה מסה, ”סנטה קלאוס המעונה” (Le Père Noël supplicié), שפורסמה ב־1952 ב־Les Temps modernes. הוא קושר בה את ההתפשטות המהירה של הדמות להשפעה האמריקאית של שנות שאחרי המלחמה.

עשר שנים אחר כך, ב־1962, הקים שר הדואר ז’אק מארט שירות שעונה למכתבי הילדים. התשובה הרשמית הראשונה נכתבה בידי אחותו, הפסיכואנליטיקאית פרנסואז דולטו. כיום המכתבים מטופלים בליבורן שבמחוז ז’ירונד, ועדיין אפשר לכתוב לסנטה קלאוס.

האם סנטה קלאוס הוא סיפור אמיתי?

האיש שעומד בבסיס הסיפור היה קיים. ניקולאוס ממירה חי במאה ה־4, השתתף בוועידת ניקאה ב־325, ושרידיו נמצאים בבארי מאז 1087. השאר נוסף במהלך המאות: השם בניו יורק ב־1773, ערב חג המולד והאייל ב־1821, שמונת האיילים והארובה ב־1823, הקוטב הצפוני והסדנה עם נאסט בשנות ה־60 של המאה ה־19.

מי יצר את סנטה קלאוס?

אף אחד במיוחד. פינטרד בחר בקדוש, אירווינג הפך אותו למוכר, מחבר השיר מ־1823 נתן לו את האיילים, נאסט צייר לו את הפנים. אנשי הפרסום של המאה ה־20, קוקה־קולה בכללם, אימצו אחר כך דימוי שכבר היה קבוע. אנחנו מפרטים את הנקודה האחרונה הזאת בהאם קוקה־קולה המציאה את סנטה קלאוס?.

האם סנטה קלאוס מבוסס על ישו?

לא. חג המולד מציין את הולדת ישו, אבל סנטה קלאוס צאצא של דמות אחרת: ניקולאוס הקדוש, בישוף. הביקור שלו פשוט החליק מ־6 ל־24 בדצמבר, כפי שמראה החוברת מ־1821. כדי לעקוב אחרי המסלול שלו כשהערב יורד, היכנסו למעקב אחרי סנטה קלאוס, ולגרסה שלו עצמו לסיפור, לסיפורו של סנטה קלאוס.