ב־1821 מציגה חוברת קטנה מניו יורק, עם שמונה תחריטים צבעוניים, איש זקן במזחלת שרתום אליה אייל צפון אחד, עומדת על גג מושלג. זו התמונה הקדומה ביותר הידועה של סנטה קלאוס במזחלת. שנתיים אחר כך, שיר מעניק לו שמונה איילי צפון וגורם לו לעוף ”כמו מוך של גדילן”.
לפני כן, קדוש הילדים נסע אחרת: על חמור בלוריין, על סוס בהולנד, בעגלה אצל סופר מניו יורק. הנה איך המזחלת כבשה את מקומה, מסמך אחר מסמך, עד המכ״ם של הצבא האמריקאי.
איך נסע ניקולאוס הקדוש לפני המזחלת?
ניקולאוס הקדוש האירופי מעולם לא נזקק לאיילי צפון. הוא לא גר ליד החוג הארקטי. בלוריין, עיתונים מ־1898, 1914 ו־1921 השמורים בגאליקה מציגים אותו רוכב על חמור, על אתון או על עיר, וקרן נפוליאון מתארת קדוש שחוזר מדי שנה ”בחברת חמור שכורע תחת הממתקים”.
בהולנד, סינטרקלאס מגיע באונייה ואז מסתובב על סוס. הילדים שמים גזר או חציר בנעליים בשביל הבהמה שלו. בשני המקרים הנוסע נשאר על הקרקע, או כמעט: הוא עובר מבית לבית, במהירות של בהמת משא.
ניקולאוס הקדוש הראשון שעף הוא אמריקאי, ואין לו מזחלת. וושינגטון אירווינג מפרסם את ההיסטוריה של ניו יורק שלו ב־1809, ובמהדורה השנייה, ב־1812, הוא מוסיף חלום: מתיישב הולנדי רואה את הקדוש מגיע ”מעל צמרות העצים”, באותה עגלה שבה הוא מביא כל שנה את מתנותיו לילדים. הקדוש מדליק את המקטרת שלו, מניח אצבע על צד האף, עולה חזרה לעגלה ויוצא שוב מעל העצים.
את האצבע הזאת על האף כדאי לזכור: נפגוש אותה שוב אחת עשרה שנים אחר כך, ברגע שבו סנטה קלאוס עולה בחזרה דרך הארובה. לסיפור המלא של החמור מלוריין והסוס ההולנדי, קראו את מי היה ניקולאוס הקדוש?.
באיזו שנה קיבל סנטה קלאוס את המזחלת שלו?
התשובה היא תאריך אחד: 1821. באותה שנה מפרסם המו״ל הניו יורקי ויליאם ב. גילי חוברת בשם The Children's Friend, ”מתנת שנה חדשה לקטנים מגיל חמש עד שתים עשרה”. השיר שבתוכה, בעילום שם, נקרא ”Old Santeclaus with Much Delight”. שמונת התחריטים הצבעוניים שלה הם השימוש הראשון בליתוגרפיה בארצות הברית.
סנטקלאוס הזקן, בשמחה רבה, / נוהג באייל שלו בליל הכפור הזה.
האורח, שנקרא סנטקלאוס, מגיע ”מהצפון” בכל ערב חג המולד. הוא נוהג במזחלת שרתום אליה אייל צפון יחיד, שדוהר מעל הארובות. אחד התחריטים מציג אותו עומד על גג. זה הפרסום הידוע הראשון שמזכיר ומאייר את המזחלת ואת אייל הצפון של סנטה קלאוס, וכפי שמדגיש מרכז ניקולאוס הקדוש (St. Nicholas Center), הביקור מתקיים מעתה ב־24 בדצמבר ולא עוד ב־6.
למה מזחלת? החוברת לא מסבירה, ואף מסמך מאותה תקופה לא מספר לנו מה חשב על כך המחבר האלמוני. ידוע רק שבמאה ה־19, בצפון מזרח ארצות הברית, מזחלת הסוסים הייתה חלק מהחורף, עד כדי כך שהיו לה מרוצים ושירים משלה, כפי שנראה בהמשך. שאלת אייל הצפון נדונה במאין באו איילי הצפון של סנטה קלאוס?.
- 1812במהדורה השנייה של ספרו של וושינגטון אירווינג, ניקולאוס הקדוש מרחף מעל העצים בעגלה.
- 1821המזחלת הראשונה, רתומה לאייל צפון אחד, בחוברת The Children's Friend.
- 1823השיר ”A Visit from St. Nicholas”: מזחלת מיניאטורית ושמונה איילי צפון עם שמות.
- 1863תומס נאסט מצייר את המזחלת על שער ה־Harper's Weekly.
- 1939רודולף, אייל הצפון אדום האף, מוביל את המזחלת בערפל.

מי גרם למזחלת של סנטה קלאוס לעוף?
ב־23 בדצמבר 1823 מפרסם העיתון Troy Sentinel ללא חתימה את ”Account of a Visit from St. Nicholas”. השיר מיוחס לקלמנט קלארק מור ב־1837, והוא טוען לו בספר Poems שלו ב־1844; יש חוקרים שמייחסים אותו להנרי ליווינגסטון הבן. המספר, שהתעורר מרעש על המדשאה, פותח את החלון ומגלה ”מזחלת מיניאטורית ושמונה איילי צפון זעירים”, בהובלת ”עגלון קטן וזקן, כה עליז וכה זריז”.
אלא מזחלת מיניאטורית ושמונה איילים זעירים, / ועגלון קטן וזקן, כה עליז וכה זריז.
השיר מוסיף את מה שחסר בחוברת של 1821: את המעוף עצמו. איילי הצפון עולים אל הגג כמו עלים יבשים שהסופה מרימה, עם ”המזחלת המלאה צעצועים”. כשהעבודה נגמרת, האורח מניח אצבע על צד האף, כמו אצל אירווינג, עולה דרך הארובה, קופץ למזחלת ושורק לצוות שלו. כולם ממריאים ”כמו מוך של גדילן”.
למילה ”מיניאטורית” יש משמעות. ב־1823 המזחלת קטנה כי גם סנטה קלאוס קטן: השיר מתאר אותו כ”גמד זקן” צנום מספיק כדי לעבור בארובה. הוא יגדל עם האיורים, והמזחלת שלו איתו. שמונת השמות של הצוות והגרסאות שלהם מפורטים באיך קוראים לאיילי הצפון של סנטה קלאוס?.
למה מזחלות ופעמונים הפכו לשירי חג המולד?
במאה ה־19, בניו אינגלנד, מזחלת הסוסים שימשה לנסיעות, אבל גם למרוצים. בספטמבר 1857, בבוסטון, מפרסם המו״ל אוליבר דיטסון את ”The One Horse Open Sleigh”, שיר של ג'יימס לורד פירפונט. היסטוריות מקומיות ישנות של מדפורד, במסצ'וסטס, אומרות שהוא שואב השראה ממרוצי המזחלות של העיר. הוא לא מדבר על חג המולד בכלל.
הוא נקשר לחג המולד רק בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־19, תחת השם שכולנו מכירים: ”Jingle Bells”. פעמוני הסוס הופכים לפעמונים של הצוות של סנטה קלאוס. ב־16 בדצמבר 1965 ניגנו אותו האסטרונאוטים של ג'מיני 6, וולי שירה וטום סטפורד, מתוך החללית שלהם במסלול, אחד במפוחית והשני בפעמוני מזחלת.
ב־1864, בניו פריז שבאוהיו, כותב בנג'מין הנבי את ”Up on the Housetop”. החוקר ויליאם סטודוול מציג אותו כשיר חג המולד הראשון שעוסק בעיקר בסנטה קלאוס. רואים בו את איילי הצפון עוצרים על הגג בזמן שאדונם יורד עם הצעצועים שלו, סצנה שהנבי שאל ככל הנראה מהשיר של 1823. כדי לשיר עוד שירים, בקרו בעמוד שירי חג המולד שלנו.
איך נכנסה המזחלת לתמונות?
ב־3 בינואר 1863, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקאית, מציג שער ה־Harper's Weekly את סנטה קלאוס הראשון של תומס נאסט. מוזיאון הומסטד בקליפורניה מתאר אותו כך: סנטה קלאוס יושב בחלק האחורי של המזחלת, איילי הצפון שלו מחכים בסבלנות מתחת לקשת שעליה כתוב ”Welcome Santa Claus”, ליד דגל אמריקאי גדול. הוא מחלק מתנות לחיילי הצפון.
האגודה ההיסטורית של מסצ'וסטס מונה 33 תמונות של סנטה קלאוס שנאסט צייר ל־Harper's Weekly בין 1863 ל־1886. המגזין הודפס בשחור לבן: הקוראים דמיינו את צבע המזחלת כמו את צבע המעיל.
אחר כך הצוות חוצה את האוקיינוס האטלנטי. לפי ספריית הקונגרס, המיתולוגיה של המזחלת ושל איילי הצפון המעופפים מגיעה לבריטניה בשנות ה־60 של המאה ה־19, ופאדר כריסמס מאמץ אותה כשהוא מתמזג עם סנטה קלאוס בשנות ה־70. ב־1889 המשוררת קתרין לי בייטס אפילו גורמת למיסיס קלאוס לדרוש מקום במזחלת, סיפור שאנחנו מספרים בהאם יש לסנטה קלאוס אישה?.
למזחלת יש גם סופרים משלה. מ־1920 עד 1943 כותב ג'. ר. ר. טולקין מדי שנה לילדיו מכתבים חתומים בשם פאדר כריסמס. הוא מתאר בהם סנטה קלאוס שמביא את המתנות דרך הארובה, עם מזחלת רתומה לאיילי צפון מעופפים.

המזחלת במאה ה־20: רודולף, מכ״מים ושאלות של ילדים
במאה ה־20 המזחלת מקבלת נוסעים וטייסי משנה. ב־1902 מפרסם ל. פרנק באום, מחבר הקוסם מארץ עוץ, את The Life and Adventures of Santa Claus ורותם עשרה איילי צפון, ביניהם פלוסי וגלוסי. ב־1939 כותב רוברט ל. מיי עבור רשת החנויות מונטגומרי וורד את הסיפור של רודולף: בערב ערפילי אחד, סנטה קלאוס מציב בראש הצוות את אייל הצפון בעל האף הזוהר כדי להאיר את הדרך למזחלת.
המזחלת נכנסת אפילו לארכיונים הצבאיים. ב־24 בדצמבר 1948 מפיץ חיל האוויר האמריקאי הודעה על מזחלת לא מזוהה שרתומים אליה שמונה איילי צפון, בגובה 14,000 רגל, בכיוון 180. שבע שנים אחר כך, ב־1955, פרסומת שהודפסה עם טעות נותנת לילדי קולורדו ספרינגס את המספר של מרכז הגנה אווירית: זו תחילת המעקב השנתי של NORAD, שעליו אנחנו מספרים באיך סנטה קלאוס מחלק את כל המתנות בלילה אחד?.
הילדים, מצידם, מתייחסים למזחלת ברצינות רבה. ב־2015 ראיינו הפסיכולוגים אנדרו שטולמן ורייצ'ל יו מאוקסידנטל קולג' 47 ילדים בני 3 עד 9. 96% מהם אמרו שסנטה קלאוס עף במזחלת רתומה לאיילי צפון. זה גם ההישג שהם הכי פחות יודעים להסביר: רק 12 ילדים מתוך 47 הציעו מנגנון למעוף הזה.
האחרים עונים שהמזחלת עפה, וזהו. בכפר חושבים שזו תשובה טובה מאוד. בערב ה־24 אפשר לבדוק את המסלול שלה במעקב אחרי סנטה קלאוס, ולבקר את הצוות בעמוד איילי הצפון.
מקורות
- ויקיפדיה, Old Santeclaus with Much Delight (1821)
- St. Nicholas Center, Origin of Santa Claus
- ויקיפדיה הצרפתית, Rennes du père Noël (מקורות גאליקה על החמור של ניקולאוס הקדוש)
- קרן נפוליאון, Napoleon.org, עוגת דבש ושוקולד לחג ניקולאוס הקדוש
- פרויקט גוטנברג, וושינגטון אירווינג, Knickerbocker's History of New York
- פרויקט גוטנברג, 'Twas the Night before Christmas: A Visit from St. Nicholas
- ויקיפדיה, Jingle Bells
- ויקיפדיה, Up on the House Top
- Homestead Museum, ”Christmas Cartoons by Thomas Nast in Harper's Weekly, 1863”, 2018
- Massachusetts Historical Society, Santa Claus in Camp, פריט החודש, דצמבר 2020
- Library of Congress, Folklife Today, סטיבן ויניק, ”Christmas Cousins: Father Christmas and Santa Claus”, 2018
- ויקיפדיה, Santa Claus's reindeer
- ויקיפדיה, NORAD Tracks Santa
- שטולמן ויו, ”Children's understanding of physical possibility constrains their belief in Santa Claus”, Cognitive Development, 2015
- Internet Archive, וושינגטון אירווינג, A History of New York, מהדורה שנייה מתוקנת, 1812



