איך קוראים לסנטה קלאוס ברחבי העולם? שמותיו, ארץ אחר ארץ

למה יש לסנטה קלאוס כל כך הרבה שמות?

כמעט כל שמותיו של סנטה קלאוס נכנסים לארבע משפחות. הראשונה היא משפחת הקדוש: Sinterklaas בהולנד, Święty Mikołaj בפולין, Άγιος Βασίλης ביוון. השנייה הופכת אותו ל”אבא” או ל”איש” של חג המולד: Père Noël, Father Christmas, Babbo Natale, Weihnachtsmann, Kerstman. השלישית קושרת אותו לחורף, כמו Дед Мороз, ”סבא כפור” הרוסי, או Télapó, ”אבא חורף” ההונגרי. הרביעית באה מהאמונות הנורדיות העתיקות: תיש בפינלנד, גמד של חווה בנורווגיה ובשוודיה.

גם השם האנגלי עצמו בא מהמשפחה הראשונה. Santa Claus הוא שיבוש של Sinterklaas, השם ההולנדי של ניקולאוס הקדוש, בישוף מירה במאה ה־4. אחת מצורותיו, ”St. A Claus”, מופיעה בעיתונות של ניו יורק כבר ב־1773, ושיר הולנדי שפרסם ג’ון פינטרד בניו יורק ב־1810 עדיין כותב ”Sancte Claus”. הסיפור המלא של השינוי הזה מסופר בסיפור האמיתי של סנטה קלאוס.

השם מגלה לעתים קרובות גם את התאריך. קדוש מגיע ביום חגו: ב־6 בדצמבר בשביל ניקולאוס, ב־1 בינואר בשביל בסיליוס. ”איש של חג המולד” מגיע בערב ה־24. סבא כפור, לעומתם, משרת את השנה החדשה. לדעת איך ארץ קוראת לסנטה קלאוס פירושו כמעט תמיד לדעת מתי הילדים שלה פותחים את החבילות.

Père Noël, Babbo Natale, Papá Noel: השמות של ”אבא” חג המולד

בצרפת, בבלגיה דוברת הצרפתית, בשווייץ הרומנדית ובקוויבק אומרים Père Noël. לשם יש אפילו כתובת רשמית: מאז 1962 הדואר הצרפתי, La Poste, עונה למכתבי הילדים. השירות נולד בימי שר הדואר ז’אק מארט, בעזרת אחותו, רופאת הילדים והפסיכואנליטיקאית פרנסואז דולטו. מזכירות ה־Père Noël יושבת בליבורן שבמחוז ז’ירונד, ומקבלת כיום יותר ממיליון מכתבים בשנה. כדי לכתוב את המכתב שלכם, היכנסו לעמוד המכתב שלנו.

לאנגליה יש דמות משלה, ותיקה יותר מסנטה קלאוס: Father Christmas. ב־1616, במחזה שלו *Christmas, His Masque*, בן ג’ונסון משים אותו בפי זקן מיושן שחוזר ואומר ”I am old Gregorie Christmas still”. בתקופה הוויקטוריאנית הוא הופך לסמל של אוכל טוב ושפע, ואחר כך מתמזג לאט לאט עם סנטה קלאוס האמריקאי. כיום ילדים בריטים משתמשים בשני השמות בלי להבחין ביניהם.

באיטלקית אומרים Babbo Natale. מילון טרקאני מציין ש־*babbo* היא מילה ביתית וחיבתית ל”אבא”, נפוצה במיוחד בטוסקנה, ומתאר את Babbo Natale כזקן מזוקן בבגדים אדומים עם שוליים לבנים שמביא מתנות לילדים. בפורטוגזית אומרים Pai Natal, בספרדית של ספרד וארגנטינה Papá Noel, בקטלאנית Pare Noel. בברזיל כותבים Papai Noel, ומכנים אותו גם Bom Velhinho, ”הזקנצ’יק הטוב”.

• ויילס: Siôn Corn, מילולית ”ג’ון של הארובה”
• אירלנד (באירית): Daidí na Nollag, ”אבא של חג המולד”
• דנמרק: Julemanden, ”האיש של חג המולד”
• קרואטיה: Djed Božićnjak, ”סבא חג המולד”
• צ’ילה: Viejito Pascuero, מילולית ”הזקנצ’יק של הפסחא”
• סין: 圣诞老人 (Shèngdàn Lǎorén), ”הזקן של חג המולד”
• יפן: サンタクロース (Santa Kurōsu), שהילדים קוראים לו לעתים קרובות サンタさん (Santa-san)

ביפן שמרו על השם האנגלי כמעט כמו שהוא, בתעתיק לקטקנה, הכתב השמור למילים זרות. הסיומת *-san*, שמוסיפים לשמו של מבוגר שמכבדים, מספיקה כדי להפוך את האורח לקרוב ומוכר.

איך אומרים סנטה קלאוס בגרמנית ובהולנדית?

בגרמנית קוראים לסנטה קלאוס der Weihnachtsmann, ”האיש של חג המולד”. הוא נפוץ בעיקר בצפון, במרכז ובמזרח גרמניה. השיר *Morgen kommt der Weihnachtsmann* של אוגוסט היינריך הופמן פון פאלרסלבן, שנכתב בין 1835 ל־1840 בערך, הפך אותו לפופולרי. ב־1848 מפרסם הצייר מוריץ פון שווינד ב־*Münchener Bilderbogen* דמות של ”Herr Winter”, ”אדון חורף”, דמות קשוחה שאנשים מתרחקים ממנה, שמוזכרת לעתים קרובות בין אבותיה של הדמות.

באזורים הקתוליים של העולם דובר הגרמנית, דרום גרמניה, אוסטריה וחלק משווייץ, לא הוא מביא את המתנות אלא Christkind, הישו התינוק. באוסטריה, סניף הדואר של כריסטקינדל, שכונה בעיר שטייר, אוסף מאז 1950 מכתבים שממוענים לישו התינוק. האמריקאים הפכו את שם החיבה שלו *Christkindl* ל־Kris Kringle, שכבר מ־1845 הפך לשם נפוץ נוסף של סנטה קלאוס בחלק מאזורי ארצות הברית.

בהולנד ובפלנדריה השפה מבחינה בין שתי דמויות. ה־Kerstman, ”האיש של חג המולד”, הוא סנטה קלאוס בגרסה האמריקאית. Sinterklaas הוא ניקולאוס הקדוש, והוא מחלק המתנות הגדול: ערב המתנות, *pakjesavond*, חל ב־5 בדצמבר. הוא מגיע בספינת קיטור באמצע נובמבר, בשבת הראשונה אחרי 11 בנובמבר, לנמל שמתחלף בכל שנה. הסוס הלבן שלו, אמריגו, יצא לגמלאות ב־2019, ובמקומו בא אוזוסנל.

הספר שקיבע את דמותו של סינטרקלאס הוא ספר ילדים מ־1850, *Sint-Nicolaas en zijn knecht* (”ניקולאוס הקדוש ומשרתו”), שכתב המורה יאן סכנקמן; כנראה שהוא עזר להפוך את חג ניקולאוס הקדוש לחג של ילדים. המשרת, זוורטה פיט, שנוי במחלוקת מאז שנות ה־2010, ורבים מכלי התקשורת מציגים אותו מאז עם כתמי פיח בלבד: אז קוראים לו *roetveegpiet*.

יולופוקי, יולניסן, יולטומטן: למה דווקא תיש וגמד?

השם הפיני תמיד מפתיע: Joulupukki פירושו ”תיש חג המולד” או ”תיש היול”. הוא בא ממנהג עממי, ה־*nuuttipukki*: אדם, לעתים קרובות מבוגר, מחופש לתיש, היה עובר מבית לבית ומקבל את שאריות סעודת חג המולד. הדמות איבדה בסוף את הקרניים וקיבלה זקן לבן, אבל השם נשאר. מייחסים לו אישה, Joulumuori, ”הגברת הזקנה של חג המולד”, שהמסורת מספרת עליה מעט.

הרדיו הוא שנתן לו כתובת. ב־1927 הכריז מרקוס ראוטיו, מגיש ברדיו הפיני Yle, ש־Joulupukki גר על הקורוואטונטורי, הר בלפלנד ששמו פירושו ”הר האוזן”. הקורוואטונטורי נמצא כיום על הגבול בין פינלנד לרוסיה. להמשך הגאוגרפיה הזאת, מרובניימי ועד הקוטב הצפוני, ראו איפה גר סנטה קלאוס.

בנורווגיה מחכים ל־Julenissen, ובשוודיה ל־Jultomten. שני השמות באים מה־*nisse* או מה־*tomte*, הרוח הקטנה ששמרה על החווה: *tomte* פירושו בערך ”איש הנחלה”. בהתחלה לא ביקשו ממנו דבר, אלא האכילו אותו: קערת דייסה עם גוש חמאה מעליה, שבנורווגיה הוחלפה בדייסת אורז בחלב. בדנמרק, בשנות ה־40 של המאה ה־19, אמנים כמו לורנץ פרליך ויוהאן תומאס לונדביה הופכים אותם ל־*julenisser*, מביאי מתנות.

פניו של הטומטה השוודי באו ממאיירת. ב־1881 ציירה ג’ני ניסטרום את ה־*Tomten* של המשורר ויקטור רידברג עם זקן לבן וכובע אדום, בהשראת אביה שלה. לשוודיה היה אגב מביא מתנות אחר לפניו: ה־julbock, תיש חג המולד, שנשאר מביא המתנות עד המאה ה־19.

איך קוראים לסנטה קלאוס ברוסיה ובמזרח אירופה?

ברוסיה קוראים לו Дед Мороз (דֶד מורוז), מילולית ”סבא כפור”. הוא לא מגיע בחג המולד אלא בשנה החדשה, והוא נוסע עם נכדתו Снегурочка (סנגורוצ’קה), עלמת השלג, בשמלה ארוכה בכחול כסוף. לדמות היו חיים סוערים: ב־1928 השלטון הסובייטי הכריז עליו ”בעל ברית של הכומר ושל הקולאק”. ב־28 בדצמבר 1935, מכתב של פאבל פוסטישב שפורסם ב־*פרבדה* פתח מחדש את הדלת לחגיגות השנה החדשה, ודד מורוז חזר.

כיום יש לו כתובת: ב־1998 הכריז ראש עיריית מוסקבה, יורי לוז’קוב, על העיר וליקי אוסטיוג שבמחוז וולוגדה כמעונו הרשמי של דד מורוז הרוסי. בלארוס נתנה לו בית אחר, בפארק הלאומי בלובז’סקאיה פושצ’ה.

השם הלך בעקבות המפה הפוליטית של המאה ה־20. אחרי 1948 הכניסה רומניה הקומוניסטית את Moș Gerilă, עיבוד ישיר של דד מורוז, לצד Moș Crăciun המסורתי, ”הזקן של חג המולד”. בבולגריה, Дядо Мраз (דיאדו מראז) שיובא מרוסיה חי לצד Дядо Коледа (דיאדו קולדה), סבא חג המולד המסורתי.

• באוקראינה קוראים לו Дід Мороз (דיד מורוז)
• בבלארוס קוראים לו Дзед Мароз (דזיאד מרוז)
• בפולין: Dziadek Mróz, לצד Święty Mikołaj (ניקולאוס הקדוש) וה־Gwiazdor
• בצ’כיה: Děda Mráz, אבל את המתנות מביאים Ježíšek, ישו הקטן, ו־Svatý Mikuláš
• בקרואטיה: Djed Mraz; בסרביה: Деда Мраз (דדה מראז); בבוסניה: Djeda Mraz; בסלובניה: Dedek Mraz
• בהונגריה: Télapó, ”אבא חורף”, ו־Mikulás, ניקולאוס הקדוש, בתחילת דצמבר

למה סנטה קלאוס היווני נקרא בסיליוס?

ביוון מביא המתנות נקרא Άγιος Βασίλης (אגיוס וסיליס), הצורה הרווחת של Άγιος Βασίλειος ο Μέγας, בסיליוס הקדוש הגדול. בסיליוס היה בישוף קיסריה שבקפדוקיה, והוא מת בקיסריה בסביבות ה־1 או ה־2 בינואר 379. חגו חל ב־1 בינואר: לכן ביום הזה, ולא ב־25 בדצמבר, נהגו היוונים במשך זמן רב לתת זה לזה מתנות.

עוגת השנה החדשה נושאת את שמו: ה־vasilopita. האגדה מספרת שגובי מסים לקחו מתושבי קיסריה את תכשיטיהם. בסיליוס מכריח אותם להחזיר את הזהב, אבל איש כבר לא יודע מה שייך למי. אז הוא אופה עוגה גדולה עם הזהב בתוכה ומחלק ממנה פרוסות: כל אחד מוצא את רכושו. גם היום מכניסים מטבע לבצק לפני האפייה. את הווסילופיטה חותכים בערב ה־31 בדצמבר או ב־1 בינואר, פרוסה לכל בן משפחה, ולעתים קרובות גם אחת לישו ואחת לבסיליוס הקדוש, ומי שמוצא את המטבע יזכה במזל כל השנה.

איך קוראים המקסיקנים והקנדים לסנטה קלאוס?

במקסיקו אומרים פשוט Santa Claus, ושומרים על השם האנגלי. אבל הוא לא לבד: הילדים מחכים גם ל־El Niño Dios, הילד האלוהי, ובעיקר ל־los Tres Reyes Magos, שלושת המלכים, שמגיעים בליל ה־5 עד ה־6 בינואר. בערב הזה ילדים רבים משאירים נעל ליד הדלת. יש שמכניסים מכתב לבלון מלא הליום ומשחררים אותו לשמים. איש אקדמיה שהתראיין ל־UNAM אומר זאת בפשטות: במקסיקו ”יש לנו גם את המסורת האנגלו־סקסית של סנטה קלאוס”, אבל חג המלכים ממשיך לסגור את העונה.

הדואר המקסיקני משתף פעולה עם שני הצדדים. בכל דצמבר הופך ה־Palacio Postal של מקסיקו סיטי, ברחוב טקובה, ל”Palacio de los Deseos”, ”ארמון המשאלות”, ותיבות חג מולד מוצבות ב־337 סניפי דואר ברחבי המדינה. לסנטה קלאוס יש כתובת עם מיקוד, Calle Regalo n° 5, Colonia Nieve, Alcaldía Polo Norte, C.P. 00695, ולשלושת המלכים יש כתובת אחרת. Correos de México מקבל בממוצע 22,000 מכתבים בשנה, ו־19,365 תשובות נשלחו ב־2019.

בקנדה השם תלוי בשפה: Santa Claus באנגלית, Père Noël בצרפתית. שתי הדמויות חולקות את אותה כתובת, כנראה המפורסמת בעולם: Santa Claus, North Pole, H0H 0H0, Canada. דואר קנדה עונה לילדים כבר יותר מארבעים שנה, בשפה שבה נכתב המכתב. התוכנית מקבלת יותר ממיליון מכתבים בשנה ונשענת על מתנדבים, עובדי דואר וגמלאים; ב־2012 היא כבר ענתה על יותר מ־20 מיליון מכתבים בשלושים שנה.

קנדה הלכה רחוק יותר מאחרות: ב־23 בדצמבר 2008 העניקה הממשלה הפדרלית לסנטה קלאוס אזרחות קנדית. ולבסוף, בארצות הברית אומרים Santa Claus, Santa או Saint Nick, ו־Kris Kringle הוותיק שורד בסרטים ובשירים. בהוואית הוא הופך ל־Kanakaloka.