חג המולד בבריטניה: פאדר כריסמס, קרקרים, נאום המלך ובוקסינג דיי

פאדר כריסמס או סנטה: מי מבקר את הילדים הבריטים?

ילדים בריטים אומרים פאדר כריסמס וסנטה לסירוגין. הראשון הוא דמות אנגלית עתיקה, יותר רוח החג מאשר מביא מתנות, שכבר מדברת על הבמה במסכה של בן ג׳ונסון מ-1616. השני הגיע מאמריקה עם המזחלת ואיילי הצפון בשנות ה-60 של המאה ה-19, והשניים התמזגו בשנות ה-70 של אותה מאה. איך הגלימה הירוקה הפכה לחליפה האדומה מסופר במאמר שלנו על החליפה של סנטה.

במשך זמן רב המכתב לא נכנס לתיבת הדואר אלא עלה בארובה. הילדים החזיקו אותו מעל האש ונתנו לזרם האוויר לשאת אותו למעלה, לעבר הקוטב הצפוני. ספרנית באוניברסיטת אוקספורד נזכרת שעשתה בדיוק את זה בכל שנה כשהייתה ילדה. היו מכתבים שלא הגיעו ליעדם: ב-1996 מצאו פועלים מכתב אחד תקוע בארובה של חדר שינה, מתוארך ל-8 בדצמבר 1911. ילדה בשם מייבל ביקשה ספר סיפורים, אלבום גלויות, קופסת שוקולדים ורעשן לאחותה התינוקת.

בין שתי מלחמות העולם, באוקספורד, השאירו ילדיו של ג׳. ר. ר. טולקין את מכתביהם ליד האח. במשך עשרים שנה הם קיבלו תשובות מאוירות, חתומות בידי פאדר כריסמס ונשלחות מהקוטב הצפוני, שפורסמו מאוחר יותר בשם *The Father Christmas Letters*. כיום ילדים בריטים כותבים לכתובת דואר מוכרת היטב: Santa's Grotto, Reindeerland, XM4 5HQ. אפשר לכתוב לו גם מעמוד המכתב שלנו.

בליל ה-24 הוא מקבל משהו לנשנש. לפי סקר של HelloFresh שפורסם בדצמבר 2025, 53 אחוז מהמשקים שמשאירים כיבוד בוחרים במינס פאי, כ-1.68 מיליון משקים מוסיפים כוסית משקה חריף, בדרך כלל שרי, ו-36 אחוז מניחים גזר בשביל רודולף. הגרסאות של ארצות אחרות מרוכזות במאמר שלנו על מה משאירים לסנטה.

מי המציא את הקרקרים של חג המולד?

קרקר הוא גליל של נייר מבריק שקצותיו מסובבים וסגורים כמו סוכרייה עטופה. שני אנשים מושכים כל אחד בקצה אחד, הגליל נקרע בפיצוץ קטן, ומי שנשאר עם החצי הגדול שומר את מה שבפנים: כתר נייר, בדיחה וחפץ קטן. את הקרקרים מושכים בתחילת ארוחת חג המולד, והכתר נשאר על הראש עד הפודינג.

הממציא לפי המסורת הוא טום סמית׳ (1823 עד 1869), קונדיטור ואופה שפתח חנות ברחוב גוסוול בקלרקנוול בשנות ה-40 של המאה ה-19. לפי מוזיאון ויקטוריה ואלברט, הוא ראה בפריז את הבונבון הצרפתי העטוף בנייר מסובב, והכניס לתוך העטיפה פתק אהבה קטן כדי למכור ממתקים גם מחוץ לעונת החגים. הרעיון לפיצוץ הגיע, כך מספרים, מבול עץ שפצפץ באח. מילון אוקספורד האנגלי מתעד את משיכת הקרקרים מ-1847, השנה שהמסורת מייחסת להמצאה.

המנגנון שוכלל בשנות ה-60 של המאה ה-19: שתי רצועות נייר, אחת מצופה בכסף פולמינט והאחרת מחוספסת, שמתפוצצות כשמשפשפים אותן זו בזו. וולטר, בנו של טום, הוסיף את כובעי הנייר המעוטרים והביא מתנות קטנות מאירופה, מאמריקה ומיפן. החברה, שישבה בכיכר פינסברי בסיטי של לונדון, העסיקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 כ-2,000 עובדים, רבים מהם נשים, שהדביקו, קיפלו וארזו הכול ביד.

הקרקרים הלכו אחרי כל אופנה: ג׳אז, תותנקאמון, מכוניות, צ׳רלי צ׳פלין, הרדיו. המותג עדיין מייצר קרקרי יוקרה לבית המלוכה, והעיצובים והתכולה נשמרים בסוד. הקרקר הגדול ביותר שנוצר אי פעם היה באורך 63.1 מטר: הוא נמשך ב-20 בדצמבר 2001 בבית ספר בצ׳שאם שבבקינגהמשייר.

למה הבריטים מקשיבים למלך ב-15:00 ביום חג המולד?

מסר חג המולד של המלך התחיל כרעיון של ה-BBC. המנהל הכללי שלה, ג׳ון ריית׳, הציע אותו לראשונה ב-1922; המלך ג׳ורג׳ החמישי סירב. עשר שנים אחר כך הוא הסכים. ביום חג המולד 1932 הוא דיבר ברדיו ממשרד קטן בסנדרינגהאם, ביתו בנורפוק, כדי להשיק את שירות האימפריה של ה-BBC, קודמו של השירות העולמי. את הנוסח מייחסים לרודיארד קיפלינג. הנאום נמשך שתי דקות וחצי והגיע לכעשרים מיליון מאזינים.

הוא לא הפך מיד למסורת קבועה: לא היה מסר ב-1936 וב-1938. המלחמה קבעה אותו, עם השידור של ג׳ורג׳ השישי ב-1939. אליזבת השנייה נשאה את המסר הראשון שלה ב-1952, גם הוא מסנדרינגהאם, עשרה חודשים אחרי מות אביה. ב-1957 הוא שודר לראשונה בטלוויזיה, בשידור חי. מ-1960 הוא הוקלט מראש כדי שאפשר יהיה לשלוח אותו לארצות חבר העמים.

מאז המלחמה עברה רק שנה אחת בלי מסר: 1969, כשאת מקום הנאום תפס שידור חוזר של הסרט התיעודי *Royal Family*. ב-2003 הוא צולם לראשונה כולו מחוץ לאולפן, במחנה קומברמיר בווינדזור. המלך צ׳ארלס השלישי הקליט את המסר הראשון שלו בדצמבר 2022, שלושה חודשים אחרי מות אמו, בקפלת סנט ג׳ורג׳ בווינדזור. זה היה נאום חג המולד המלכותי הנצפה ביותר שנרשם אי פעם. המסר משודר בכל שנה ב-15:00 שעון לונדון, בבתים רבים בין המנה העיקרית לקינוח.

מי הביא לאנגליה את עץ חג המולד ואת כרטיס הברכה?

בדרך כלל מייחסים את העץ לנסיך אלברט, בעלה הגרמני של המלכה ויקטוריה. בעיקר הוא זה שהפך אותו למפורסם. לפי English Heritage, עץ חג המולד הראשון הידוע באנגליה היה שייך למלכה שרלוט, אשתו הגרמנייה של ג׳ורג׳ השלישי, והוצב בקווינס לודג׳ בווינדזור בדצמבר 1800. אלברט ייבא כמה עצי אשוח מקובורג בדצמבר 1840. אבל תחריט אחד שינה הכול: ב-1848 הציג ה*Illustrated London News* את משפחת המלוכה סביב עץ תלוי קישוטים. הפרסומות הראשונות לקישוטי עץ הופיעו ב-1853, ובסביבות 1860 העץ כבר היה נפוץ בבתי המעמד הבינוני.

כרטיס הברכה לחג המולד נולד בלונדון באותו עשור. ב-1843 ביקש הנרי קול, לימים המנהל הראשון של מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מחברו הצייר ג׳ון קולקוט הורסלי לעצב כרטיס כזה. ביומנו הוא רשם שקיבל את העיצוב ב-17 בדצמבר. אלף עותקים הודפסו ונמכרו בשילינג אחד כל אחד, מחיר יקר לאותה תקופה, והמיזם נחשב לכישלון מסחרי. אחד מאותם כרטיסים ראשונים נמכר במכירה פומבית ב-22,000 ליש״ט ב-2013.

העץ המפורסם ביותר במדינה מגיע מנורווגיה. מאז 1947 העם הנורווגי מעניק לתושבי לונדון אשוח בכל שנה, כתודה לבריטניה על תמיכתה במלחמת העולם השנייה. העץ, בן 50 עד 60 שנה ובגובה של יותר מ-20 מטר, נבחר ביערות שסביב אוסלו, שם היערנים מכנים אותו ”מלכת היער”. הוא חוצה את הים באונייה, עומד בכיכר טרפלגר עם שרשראות אורות אנכיות בסגנון הנורווגי, ומקהלות שרות למרגלותיו לאורך כל דצמבר. הוא מורד ממש לפני הלילה השנים עשר ונגרס לחיפוי קרקע.

מינס פאיי ופודינג חג המולד: מה הבריטים אוכלים בחג המולד?

מינס פאי הוא טארט קטן וסגור במילוי *מינסמיט*: צימוקים, קליפות הדרים מסוכרות, תפוחים, תבלינים וחלב בקר. השם פירושו בשר טחון, וזה בדיוק מה שהיה בו פעם. ספר בישול מ-1390, *The Forme of Cury*, מביא מתכון ל”טארטים של בשר” עם חזיר טחון, תאנים, צימוקים ותבלינים. ב-1615 פרסם ג׳רוויס מרקהאם ”פאיים טחונים” של בשר כבש וחלב, שנאפו בבצק עבה שנקרא *coffyn*. הבשר נעלם עם הזמן; התבלינים נשארו.

אגדה עקשנית מספרת שאוליבר קרומוול אסר על מינס פאיי. למעשה, הפקודה של 1647 ביטלה את החגים הדתיים, כולל חג המולד, אבל לא אסרה שום מאכל; היסטוריונית המזון סם בילטון מכנה את האיסור מיתוס. מנהג אחר אומר לאכול אחד בכל אחד משנים עשר ימי חג המולד, וכל פאי מבטיח חודש מאושר בשנה הבאה. ב-2025 אכלו הבריטים כ-175 מיליון מהם.

פודינג חג המולד הוא צאצא של ה*plum pottage*, תבשיל של בשר ופירות יבשים שהפך למתוק במאה השמונה עשרה. העוגה המבושלת מקמח, פירות, חלב בקר, סוכר ותבלינים, עם ענף הולי מעליה, מופיעה בבירור בשנות ה-30 של המאה ה-19. צ׳ארלס דיקנס הצית אותה בברנדי ב*מזמור לחג המולד* ב-1843, ואלייזה אקטון הייתה הראשונה, ב-1845, שקראה לו ”פודינג חג המולד” בספר בישול. הרעיון שיש בו שלושה עשר מרכיבים, כנגד ישו ושנים עשר השליחים, הוא אגדה שאיש לא ביסס.

מכינים אותו שבועות מראש, ב*Stir-up Sunday*, יום ראשון החמישי שלפני חג המולד. השם בא מתפילת היום בספר התפילה האנגליקני, שנפתחת במילים ”Stir up”, והוויקטוריאנים המאוחרים הפכו אותו ליום שבו כל המשפחה בוחשת את התערובת. בתוכו הכניסו מטבע כסף קטן, שלושה או שישה פני, שהבטיח עושר למי שימצא אותו. לגרסה להכנה עם הילדים, הציצו במתכונים שלנו.

למה 26 בדצמבר נקרא בוקסינג דיי?

לבוקסינג דיי אין שום קשר לאגרוף. השם בא מה*Christmas box*, מתנת כסף שמתועדת מהמאה השבע עשרה: ביום העבודה הראשון אחרי חג המולד, בעלי מלאכה ופועלים היו פוקדים את לקוחותיהם כדי לקבל טיפ כתודה על השירות במהלך השנה. סמואל פיפס מזכיר את זה ביומנו ב-19 בדצמבר 1663. בבתים גדולים, משרתים שעבדו ב-25 קיבלו למחרת קופסה של מתנות או של שאריות, וחופש כדי לבקר את משפחותיהם.

הסבר אחר מצביע על קופת הצדקה של הכנסייה, שלפעמים נפתחה וחולקה ב-26, יום סטפנוס הקדוש. ואכן, באירלנד היום נקרא בדרך כלל St Stephen's Day. חוק ימי החג הבנקאיים של 1871 הפך את 26 בדצמבר ליום חג רשמי בבריטניה, מחוץ לסקוטלנד. כיום זה יום של כדורגל, עם תוכנית מלאה של משחקים שנערכים לפי המסורת מול יריבות קרובות כדי לקצר את הנסיעות, ושל מבצעים: ב-2009 יצאו באותו יום לקניות עד 12 מיליון בריטים.

ומה עם סקוטלנד?

סקוטלנד שמרה במשך זמן רב מרחק מחג המולד. ב-1640 הפך הפרלמנט הסקוטי את חגיגת היול לבלתי חוקית. האיסור הוסר ב-1712, אבל הכנסייה הפרסביטריאנית המשיכה להסתייג מהחג, ויום חג המולד הפך שם ליום חג רשמי רק ב-1958. הסקוטים העבירו את חגיגותיהם לערב השנה החדשה ולשני הימים שאחריו, ולכן להוגמני, ראש השנה שלהם, יש חשיבות כה רבה.

1. 1640הפרלמנט הסקוטי אוסר על חגיגת היול.
2. 1843הנרי קול מדפיס את כרטיס הברכה הראשון לחג המולד.
3. 1847התיעוד הידוע הראשון של משיכת קרקרים.
4. 1848העיתון המאויר של לונדון מדפיס את העץ של משפחת המלוכה.
5. 1871בוקסינג דיי הופך ליום חג רשמי.
6. 1932ג׳ורג׳ החמישי נושא את מסר חג המולד המלכותי הראשון.
7. 1947העץ הראשון שנורווגיה מעניקה עומד בכיכר טרפלגר.
8. 1958יום חג המולד הופך ליום חג רשמי בסקוטלנד.