באלמנך רומי מהמאה הרביעית, באמצע רשימה של קדושים מעונים ובישופים, שורה אחת אומרת פשוט: ”VIII kal. Ian. natus Christus in Betleem Iudeae”. שמונה ימים לפני הקלנדות של ינואר, כלומר ב-25 בדצמבר, הולדת ישו בבית לחם שביהודה. זה המסמך העתיק ביותר שממקם את החג בתאריך הזה.
השאר הגיע בשלבים: משתאות מלכותיים, אבוס חי במערה באיטליה, איסור באנגליה ובמסצ׳וסטס, עצי אשוח שנכרתו ביערות אלזס, מעשייה של דיקנס שהודפסה ב-6,000 עותקים ואזלה לפני חג המולד. הנה השלבים האלה, עם מה שהמקורות מאפשרים לקבוע ומה שהם משאירים פתוח.
מתי חגגו את חג המולד לראשונה?
הנוצרים הראשונים לא חגגו את הולדת ישו. החג הגדול שלהם היה הפסחא. הבשורות לא נותנות שום תאריך לידה, ובמשך כמעט שלוש מאות שנה נראה שאף אחד לא חגג את יום הולדתו של ישו ביום קבוע.
העדות המתוארכת הראשונה נמצאת בכרונוגרף של 354, אוסף מאויר שהקליגרף שלו, פוריוס דיוניסיוס פילוקלוס, חותם על ההקדשה. אחד מחלקיו מונה את תאריכי ההנצחה של הקדושים המעונים. השורה הראשונה ממש מציינת את הולדת ישו ב-25 בדצמבר. היסטוריונים של הליטורגיה מסכימים בדרך כלל לתארך את החלק הזה לשנת 336, ברומא.
אותו אוסף כולל לוח שנה אזרחי פגאני. בתאריך 25 בדצמבר כתוב בו ”N·INVICTI·CM·XXX”: הולדת הבלתי מנוצח, עם משחקים ושלושים מרוצי מרכבות. זה האזכור הספרותי העתיק ביותר של חג השמש הבלתי מנוצחת. שני החגים מופיעים אפוא זה לצד זה, באותו כתב יד.
למה חג המולד חל ב-25 בדצמבר?
לפני 25 בדצמבר הסתובבו תאריכים אחרים. בסביבות שנת 200 מספר קלמנס מאלכסנדריה שיש הקובעים את הלידה ב-25 בחודש המצרי פאכון, כלומר 20 במאי, ואחרים ב-24 או 25 בפרמותי, כלומר 20 או 21 באפריל. הוא לא מזכיר את 25 בדצמבר. ההיסטוריון אנדרו מקגואן, במאמר של Biblical Archaeology Society, מזכיר את ההתלבטויות האלה.
הסבר עתיק אחד עובר דרך חישוב. באותה תקופה בערך, טרטוליאנוס מציין שי״ד בניסן, היום המסורתי של הצליבה, התאים ל-25 במרץ בלוח השמש הרומי. והייתה אמונה שישו נהגה ומת באותו יום בשנה. 25 במרץ הפך לחג הבשורה, ותשעה חודשים אחר כך מגיעים ל-25 בדצמבר.
במזרח, התאריך שנבחר בהתחלה היה 6 בינואר. במאה הרביעית שני התאריכים מתקיימים זה לצד זה: 25 בדצמבר במערב, 6 בינואר במזרח. 6 בינואר הפך אחר כך לחג ההתגלות, שמציין את הגעת המאגים לבית לחם. הכנסייה הארמנית עדיין חוגגת את חג המולד ב-6 בינואר.
אף אחד מההסברים האלה לא מוכח בטקסט שאומר: ”בחרנו ב-25 בדצמבר כי”. ההיסטוריונים שוקלים רמזים. לכן שתי תיאוריות עדיין מתקיימות זו לצד זו, תיאוריית החישוב ותיאוריית ההשאלה מחגים פגאניים.
האם חג המולד הוא חג פגאני? הסטורנליה והשמש הבלתי מנוצחת
הסטורנליה נפתחה ב-17 בדצמבר בלוח השנה הרומי. החג התארך עד שנמשך שבעה ימים, עד 23 בדצמבר. החליפו בו מתנות ביום הסיגילריה, 19 בדצמבר: נרות, פסלונים קטנים משעווה או מחרס, מתנות של צחוק. העבדים הוזמנו למשתה, כולם חבשו את הפילאוס, כובע הלבד של המשוחררים, ובירכו זה את זה ב”Io Saturnalia”.
החג השני קרוב עוד יותר. ב-274 הקיסר אורליאנוס מייסד פולחן לשמש הבלתי מנוצחת, סול אינוויקטוס, שהולדתה נחגגת ב-25 בדצמבר. הכרונוגרף של 354 רושם אותו, כפי שראינו. הרעיון שהנוצרים קבעו את חג המולד בתאריך הזה כדי להחליף אותו מפתה.
אנדרו מקגואן מדגיש את החולשות שלו: אף מחבר נוצרי מהמאות הראשונות לא מדבר על השאלה כזו, והתאריך 25 בדצמבר מופיע לפני התקופה שבה הכנסייה מאמצת בגלוי מנהגים פגאניים. לגבי הסטורנליה, רוב המומחים מדברים על השפעה ולא על מקור. המתנות של 19 בדצמבר דומות לשלנו, ו”מלך החג” שנבחר בזמן הסטורנליה מזכיר את אדון אי הסדר של חגי המולד בימי הביניים.
יו סטורנליה!
איך נראה חג המולד בימי הביניים?
בימי הביניים חג המולד הופך לתאריך פוליטי. קרל הגדול מוכתר לקיסר ביום חג המולד של שנת 800. ויליאם הכובש מוכתר למלך אנגליה ביום חג המולד 1066. לבחור ביום הזה פירושו להעמיד את שלטונך בסימן הולדת ישו.
החג מתארך. בסביבות המאה ה-12 החגיגות מתפרסות על שנים עשר הימים שבין 25 בדצמבר ל-5 בינואר. ההגזמות הן חלק מהן: הימורים, שכרות, היפוך תפקידים, ולפעמים ”אדון אי סדר” שתפקידו לנהל את הכאוס. את החלק הזה של החג יתקפו מאוחר יותר הפוריטנים.
גם האבוס נולד בתקופה הזו. בחג המולד 1223 פרנציסקוס מאסיזי מעלה את סצנת המולד עם אנשים חיים במערה ליד גרצ׳ו, במרכז איטליה. בונוונטורה הקדוש מספר על כך בסביבות 1260 ב”חיי פרנציסקוס הקדוש”. החמור והשור, שאינם מופיעים באף בשורה, מגיעים ממסורת עתיקה בהרבה: אוריגנס מאלכסנדריה הוא המחבר הנוצרי הראשון שמציב אותם באורווה.
בפרובנס, האבוס יתמלא מאוחר יותר בפסלוני סנטון שצוירו ביד. המסורות הצרפתיות של העונה, מהאבוס ועד שלושה עשר הקינוחים, מוצגות בעמוד שלנו מסורות חג המולד.
האם זה נכון שחג המולד נאסר?
כן, לפחות פעמיים, ובידי נוצרים. הפוריטנים חושדים בחג שמזוהה עם ההגזמות של שנים עשר הימים. ב-1647 השלטון הפוריטני אוסר את חג המולד באנגליה. פורצות מהומות לטובת החג, ותפילות ממשיכות להתקיים בחצי סתר לאורך כל תקופת האיסור.
בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, מושבת מפרץ מסצ׳וסטס עושה אותו דבר. ב-11 במאי 1659 האספה שלה מחוקקת חוק שקונס בחמישה שילינג כל מי שמציין ”יום כמו חג המולד”, בין אם בשביתה ממלאכה, בסעודה או בכל דרך אחרת. החוק מבוטל ב-1681, בלחץ לונדון. ועוד ב-1687, הכומר אינקריס מאת׳ר מכנה את חג המולד מנהג ”חילוני ואמונה תפלה”.
- 1647הפרלמנט הפוריטני אוסר את חג המולד באנגליה.
- 1659מסצ׳וסטס מטילה קנס של חמישה שילינג על מי שחוגג את חג המולד.
- 1681החוק של מסצ׳וסטס מבוטל.
- 1856מסצ׳וסטס הופכת את חג המולד ליום חג רשמי.
- 1870ב-28 ביוני חג המולד הופך ליום חג פדרלי בארצות הברית.
הביטול לא משנה מיד את ההרגלים. בבוסטון רבים ממשיכים ללכת לעבודה ולבית הספר ב-25 בדצמבר. צריך לחכות ל-1856 כדי שמסצ׳וסטס תהפוך את חג המולד ליום חג, ול-28 ביוני 1870 כדי שהוא יהפוך לכזה בכל ארצות הברית. בינתיים, בניו יורק, שיר מ-1823 כבר הציב את סנטה קלאוס בליל 24 בחודש, כפי שאנחנו מספרים בהסיפור האמיתי של סנטה קלאוס.
מאיפה הגיע עץ חג המולד?
לעץ האשוח יש כמה אבות קדמונים. בימי הביניים, ה”מסתורין” שהוצגו ברחבות הכנסיות ב-24 בדצמבר, יום החג של אדם וחוה, השתמשו בעץ גן עדן מקושט בתפוחים, הפרי האסור, ובלחמי קודש לבנים. בליבוניה, אחוות ראשי השחור מציבה עצים בבתיה ברוואל, טאלין של היום, ובריגה ב-1441, 1442, 1510 ו-1514, ואז רוקדת סביבם בכיכר בית העירייה.
אלזס מספקת את העדויות העתיקות ביותר לעץ חג מולד במובן שאנחנו מכירים. לפי עיריית פריז, העדות הכתובה הראשונה לאשוח כ”עץ חג מולד” נמצאת בספר חשבונות של סלסטה, ב-1521. הרישום נוגע לשומרי היער, שהיו אחראים לשמור על עצי האשוח ביער העירוני לפני החג. בטורקהיים, אבן ראשה מגולפת על בית פרטי, מתוארכת ל-1576, היא התיאור המתוארך העתיק ביותר של עץ חג מולד.
ב-1605 מקור משטרסבורג מתאר את עצי האשוח שהתושבים מציבים בבתיהם לחג המולד. תולים עליהם שושנים גזורות מנייר צבעוני, תפוחים, ופלים שטוחים, סוכריות מוזהבות ופסלוני סוכר. התפוחים יישארו זמן רב הקישוט העיקרי. לפי עיריית פריז, בצורת בהרי הווז׳ ב-1858 היא שדוחפת מנפח זכוכית מגצנברוק, במחוז מוזל, לייצר כדורי זכוכית אדומים במקומם.
החצר הצרפתית מגלה את העץ מאוחר יותר. מארי לשצ׳ינסקה, אשתו של לואי ה-15, מציבה אחד בוורסאי ב-1738. הדוכסית מאורליאן, הלנה ממקלנבורג שוורין, ממוצא גרמני, הכניסה אותו לפי המסופר לחצר של לואי פיליפ ב-1837.
איך הפך חג המולד לחג המשפחתי שאנחנו מכירים?
חג המולד שבמרכזו הילדים, הבית והמתנות מתגבש במאה ה-19, בעיקר באנגליה ובארצות הברית. המלכה שרלוט, אשתו של ג׳ורג׳ השלישי, שנולדה בגרמניה, מציבה עץ למסיבת ילדים כבר ב-1800. אבל הזוג המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט הוא שהופך אותו לאופנה.
ב-1848 The Illustrated London News מתאר בפירוט את עצי האשוח בטירת וינדזור ומפרסם תחריט של משפחת המלוכה מתאספת סביב העץ. בחג המולד 1850 המגזין האמריקאי Godey’s Lady’s Book מפרסם שוב את אותו תחריט, אחרי שמחק את הנזר של המלכה ואת השפם של אלברט: משפחת המלוכה הופכת למשפחה אמריקאית רגילה, שמתאספת סביב העץ שלה.
בינתיים, ב-19 בדצמבר 1843, צ׳ארלס דיקנס מפרסם את ”מזמור חג המולד”. ההדפסה הראשונה, 6,000 עותקים, אוזלת לפני חג המולד, ומיד אחריה באה שנייה של 2,000. דיקנס, שמימן בעצמו את עלויות ההדפסה, כמעט לא מרוויח ממנה. הספר תורם להחייאת ”רוח” חג המולד והחגיגות שלו.
חסר היה רק המבקר הלילי. הוא נולד באותם ימים בניו יורק, בין החוברת מ-1821 לתחריטים של תומאס נאסט. כדי להכיר את המכתבים שלו, את איילי הצפון שלו ואת הסבב שלו היום, אפשר לכתוב לסנטה קלאוס או לעקוב אחרי המסלול שלו בערב 24 בחודש במעקב אחרי סנטה קלאוס.
מקורות
- ויקיפדיה, Chronography of 354
- ויקיפדיה, Christmas
- Biblical Archaeology Society, Andrew McGowan, ”How December 25 Became Christmas”
- ויקיפדיה, Saturnalia
- ויקיפדיה, Nativity scene (Greccio, 1223)
- Mass Moments, Mass Humanities, Christmas Celebration Outlawed, 1659
- ויקיפדיה, Christmas tree
- ויקיפדיה, Sapin de Noël
- עיריית פריז, Petites et grandes histoires du sapin de Noël
- Oxford University Press Blog, This Day in World History, A Christmas Carol, 19 בדצמבר 1843
